עבד אללה סרחאן נ' בני נטופה מילניום (1998) מע"מ ואח'

פסק דין

התובע רכש מרצפות שיוצרו על ידי הנתבעת מס' 2 ואשר שווקו על ידי הנתבעת מס' 1. התובע טוען כי המרצפות שסופקו לא היו עם גוון אחיד ועל כן הוא תובע פיצויים בגין כך.

אציין בפתח הדברים כי הנתבעת מס' 1 לא הופיעה לישיבת הוכחות שהתקיימה היום ולא הביאה ראיות מטעמה. התובע עתר למתן פסק דין בהתאם לכתב התביעה והוא אכן זכאי לכך.

היום שמעתי את ראיות התובע והנתבעת מס' 2. מטעם התובע העיד הוא בעצמו וכן הוגשה חוות דעת של מומחה אשר לגביו לא הייתה חקירה נגדית. מטעם הנתבעת מס' 2 הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יצחק פלצר אשר משמש כמנהל מכירות של הנתבעת מס' 2 והוא לא נחקר על תצהירו. כמו כן, הוגשה חוות דעת מטעם הנתבעת מס' 2 שגם לגביה לא באה בקשה לחקירה נגדית. בתום הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם ודחיתי למתן פסק דין.

לאחר ששקלתי היטב את הראיות שהובאו בפניי היום וכן את המסמכים שהוגשו כראיות, ולבסוף לאחר שנתתי את דעתי לכל הטענות שהעלו ב"כ הצדדים בסיכומיהם, נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה נגד הנתבעת מס' 2 וזאת ביחס לרכיב אחד של הנזקים הנטענים, והכול כמפורט להלן.

אין מחלוקת כי התובע רכש 50 מ"ר של מרצפות מסוג פורצלן דגם עילית ואשר יוצרו על ידי הנתבעת מס' 2. מרצפות אלה סופקו לתובע, אך התובע והרצף מטעמו הבחינו כי קיימות 36 מרצפות שהגוון שלהן שונה מיתר המרצפות (שמספרן הכולל כ – 250 מרצפות). לגרסת התובע, אותה אני מקבל כמהימנה, הודיע לו נציג הנתבעת מס' 1 כי המדובר בשינוי גוון עקב מי גשמים וכי לאחר הריצוף, יחלוף הדבר. התובע ריצף את המרצפות הנ"ל במלואן, אך הגוון השונה לא נעלם ועל כן הוא פנה בדרישה אל הנתבעת מס' 1 אשר העבירה את הפנייה אל הנתבעת מס' 2 מאחר ועל פניו מדובר בפגם בייצור.

בעקבות הפנייה הנ"ל הופיע נציג מוסמך של הנתבעת מס' 2 אשר הבחין ב – 15 מרצפות (לגרסתו) עם גוון שונה והציע להחליפן. התובע סירב מאחר והובהר לו כי לא ניתן "לשלוף" את המרצפות הפגומות לבדן וכי יש צורך להחליף את כל כמות הריצוף שרכש. הנתבעת מס' 2 סירבה. התובע החליף את כל הריצוף והוא דורש פיצוי הן בגין עלות המרצפות והן בגין שכר העבודה המתבקש בגין כך.

לטעמי אין מחלוקת, או לחילופין לא אמורה להיות מחלוקת שהנתבעת מס' 2, כיצרנית של המרצפות הנ"ל, אחראית לאספקת המוצר באיכות ובטיב כנדרש על פי ההזמנה. מאחר ואין מחלוקת שישנן מרצפות עם גוון שונה, קמה החובה של הנתבעת מס' 2 לתקן את הפגם, כולל ההוצאות הנלוות לכך, והכול על חשבונה המלא.

בעניין אחרון זה, אין לקבל את עמדת התובע לפיה הוא זכאי להחלפת כל 50 מ"ר מרצפות שרכש (ובוודאי שאינו זכאי לפיצוי בגין החלפת כל המרצפות של הדירה, כפי שהוא תובע בתביעתו), ומנגד, אין לקבל את טענת הנתבעת מס' 2 כי הפיצוי היחידי המגיע הינו החלפת 15 המרצפות הפגומות במרצפות חדשות ואיכותיות. ברור הדבר, וכך עולה מחוות דעת המומחה מטעם התובע, שפירוק מרצפה אחת לאחר תום עבודת הריצוף, מביא לנזק למרצפות הצמודות אליה, כך שכל מרצפה אחת מחייבת גם פירוק 4 המרצפות ה"שכנות" שלה. מאחר ומדובר ב – 36 מרצפות פגומות (ובעניין זה, אני מקבל את עדותו של התובע) הרי סה"כ המרצפות שיש לפרק הינו 180 מרצפות. בשים לב שמדובר במרצפות בגודל 45X45 ס"מ הרי מדובר בסה"כ ב – 36 מ"ר מרצפות. התובע זכאי להחזר מלא של עלות מרצפות אלה וכן להחזר מלא של העבודה הנדרשת הן בגין פירוקן והן בגין התקנתן מחדש.

לגבי יתר הנזקים הנטענים: אובדן רווח עתידי (דמי שכירות), הרי ב"כ התובע חזר בו מנזק זה במהלך ישיבת היום. לעניין עגמת הנפש הנטענת – אינני סבור בנסיבות העניין שיש מקום לפיצוי בגין כך, בשים לב למימדי הנזק, כמפורט לעיל.

השווי הכספי של הנזק שהתובע זכאי לו מאת הנתבעת מס' 2 הינו עלות 36 מ"ר, דהיינו סך של 4,500 ₪ (עגול). הוצאות בגין פירוק המרצפות הנ"ל וכן ריצופן מחדש, אני פוסק לתובע סך של 3,550 ₪ (בהתחשב בחוות הדעת שהוגשה לתיק בית המשפט).

אשר על כן, אני פוסק כדלקמן:

1.אני מחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובע את הסך 15,700 בצירוף החזר אגרות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ.

2.אני מחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע את הסך 8,050 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1/6/06 ועד התשלום המלא בפועל וכן החזר אגרת משפט יחסית לסכום שנפסק ובצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ. חיוב זה הנו הדדית לחיוב שהוטל על הנתבעת מס' 1.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט ניסן תש"ע, 13 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: